זוכי הפרס

ג'יין ריימר-מורגן היוותה אבן יסוד במחלקת הספורט של המחוז וחלוצה בתחום הספורט הנשי במינסוטה. עשרות שנות ההוראה והמנהיגות שלה השפיעו על אלפי תלמידים וספורטאים בבית הספר "סקיפר", והעניקו להם השראה להיות נחושים, חרוצים, אסירי תודה ואדיבים בכל מעשיהם.

ריימר-מורגן גדלה בסביבה ששלבה ספורט וחינוך, בהשראת אביה, שהיה בעצמו ספורטאי בשלושה ענפים, מנהל בית ספר ומאמן אתלטיקה. היא החלה ללוות אותו לתחרויות כבר בגיל 4, מצוידת בשעון העצר ה"מגושם" שלה, כפי שהיא נזכרת. בתיכון, ריימר-מורגן הייתה מתחרה מסורה בענף הספורט, ונסעה לדרום דקוטה מביתה בכפר במינסוטה כדי שתוכל להתחרות בתחרויות פתוחות לכל, עוד לפני שתקנה 9 סללה את הדרך להזדמנויות לנערות בנבחרות התיכונים. ב-1972, היא השתתפה בתחרות האתלטיקה הממלכתית הראשונה לנערות במינסוטה בקפיצה לרוחק.

היא החלה את הקריירה שלה בבתי הספר של מינטונקה בשנת 1985, כמאמנת כדורעף בנות וכעוזרת מאמן באתלטיקה לצד המאמן הראשי דאז, בוב רוגנס, שהפך למנטור שלה. בשנת 1990 הוצע לה לשמש כעוזרת מאמן בנבחרת ריצת השדה של בנות התיכון, ובשנת 1999 מונתה למאמנת הראשית של נבחרות ריצת השדה והאתלטיקה של הבנות. ריימר-מורגן לימדה חינוך גופני ובריאות במחוז בין השנים 1997-2012, ועבדה עם תלמידים בבתי ספר חטיבות הביניים ובתיכון מינטונקה. "אהבתי ללמד בכל הרמות, אבל במיוחד בחטיבת הביניים", אמרה ריימר-מורגן. "הספונטניות, התעוזה והרצון שלהם לעשות דברים פשוט מדהימים. אהבתי את האנרגיה שלהם!"

העצה שלה לתלמידים שאיתם היא עובדת, ולכל חברי מועדון "Skippers", היא להתאמן בלהעמיד על זכויותיכם, על צרכיכם ועל מטרותיכם. "הספורט מכין אתכם לכישלונות ולרגעים שבהם אתם מצליחים, לרגעים שבהם הדברים מתנהלים כרצונכם ולרגעים שבהם הם לא. זה קורה בפעילות הספורטיבית שלנו, בדיוק כמו שזה יקרה בחיים שלנו", אמרה ריימר-מורגן.

בין ריצת שדה לאתלטיקה, ריימר-מורגן אימנה 10 קבוצות שזכו באליפות המדינה, וקבוצת האתלטיקה לנערות משנת 2023 שהובילה מחזיקה בשיא הנקודות של כל הזמנים לניצחון באליפות המדינה בענף זה. היא זכתה באינספור פרסים כמאמנת השנה במחוז ובמדינה, וב-2024 הייתה בין המועמדים הסופיים לתואר מאמנת השנה הלאומית באתלטיקה. היא אומרת: "הניצחונות והפרסים, הכל נחמד מאוד, אבל החברויות שלי הן הדבר הבולט ביותר".