זוכי פרסים

אן ריד אף פעם לא הייתה ממש גדולה במבנה. אז אחרי שנה שנייה לא מרהיבה בתיכון, היא קפצה על ההזדמנות להיות בתוכנית בית הספר בתוך בית ספר במינטונקה, שם התלמידים יכלו לעצב תוכנית לימודים משלהם.

"זה היה מושלם עבור מישהו כמוני", היא אומרת. "אהבתי לחקור דברים בעצמי. היו הרבה אנשים שחוקרים ומאתגרים את עצמם וזה היה נהדר לראות."

אווירה פתוחה זו הוכיחה את עצמה כמועילה ביצירת מה שהיה קריירה מוזיקלית רחבת היקף ועטורת שבחים שסקרה את ארצות הברית וקנדה.

"בית הספר בתוך בית ספר באמת עזר לי, כי כשאתה עצמאי, אתה צריך להיות מאוד עצמאי בלעשות את דרכך", אן אומרת.

היא למדה לנגן בגיטרה כשהיתה בת 12, ועד שהגיעה לתיכון, היא "הסתובבה עם הרבה נגני גיטרה נהדרים" וניגנה בקלרינט בס בלהקה, שביים דן גלדרט.

"ממש נדהמתי מהתשוקה של דן למוזיקה ומהמסר שלו שמוזיקה היא הרבה יותר מהנקודות השחורות על הדף", היא אומרת. "הוא עודד אותנו להרגיש את המוזיקה."

השפעה מרכזית נוספת הייתה היועצת שלה מרי סקוי, ששתלה את הזרעים בתוך כותב שירים.

"הייתה לנו רשימת קריאה די יסודית", אומרת אן. "מרי הייתה המפתח להכיר לי ספרות, שפה אינטנסיבית יותר והאופן שבו אנו משתמשים במילים. העובדה שגם דן וגם מרי היו דבר מושלם בשבילי."

הקריירה המוזיקלית של אן לקחה אותה לכל מקום, מהמועדונים הקטנים ביותר לפסטיבלים החיצוניים הגדולים ביותר ועד לבמות התקשורת הלאומיות. לא משנה לאן היא הולכת, היא תמיד תורמת 25 אחוזים ממאמצי הסיור שלה לצדקה, תוך התמקדות במטרות המסייעות לנשים ולילדים, כמו הצופים ובית הגידול לאנושות.

"אני מרגישה שכשאתה מקבל מתנה כלשהי, אתה נותן בחזרה", היא אומרת.

המעריצים של אן גם קיבלו מתנה, שהם נהנים ממנה כבר יותר מ-30 שנה.