זוכי פרסים

במשך 34 שנים, בראד בורד מצא את עצמו עושה את מה שהוא אוהב לעשות במקום שהוא אהב לעשות את זה יותר מכל.

"מעולם לא הייתה תקופה שלא הרגשתי בר מזל להיות חלק ממה שחשבתי שהוא טוב כמו מחוז בית ספר כמו שיש בכל מקום", אומר מועצת המנהלים של הקריירה שלו שהשתרעה בין השנים 1970 ל -2004 במחוז בית הספר Minnetonka.

"תמיד הייתה מטרה בבתי הספר של מינטונקה, חתירה למצוינות ומטרה להגיע לכל התלמידים ולענות על הצרכים שלהם. האיכות של האנשים שעובדים בבתי הספר, מראש ההנהגה ומטה, היא מדהימה. נוסף על כך, למחוז יש גיבוי של קהילה שמתנדבת בכל הזדמנות אפשרית כדי להפוך את מחוז בית הספר לטוב ביותר שהוא יכול להיות", אומר דירקטוריון.

מסיבות אלה, הדירקטוריון אומר שהוא מסתכל אחורה על הקריירה שלו כמורה, מנהל אתלטי ומנהל ומבין שהוא "לעולם לא היה רוצה לעשות משהו אחר או לעבוד במקום אחר".

ב-1966, בוגר תיכון מינטונקה, קיבל את עבודתו הראשונה במכללת אוגסבורג כמורה בכיתה ו' בבית הספר היסודי נופי הייטס. 12 שנים לאחר מכן, כאשר הירידה בהכנסות המדינה אילצה את המחוז לקצץ במשרות הוראה רבות, כולל שלו, הדירקטוריון נשכר כמנהל הספורטיבי של MHS.

במשך מספר שנים במהלך הקריירה המוקדמת שלו, בורד עבד על המאסטרים והדוקטורט שלו בניהול בית הספר, ובשנת 1985 הוא מונה למנהל בבית הספר היסודי דיפהייבן, שם הוביל את בית הספר עד 1999.

במהלך כהונתו גדלה ההרשמה לבית הספר מכ-280 תלמידים ל-750, והדירקטוריון והצוות השיגו את מטרתם להפוך את בית הספר לחלק בלתי נפרד עוד יותר מהקהילה; עלייה גדולה במעורבות ההורים הייתה עדות להשגת מטרה זו.

כהשתקפות של מה זה הפך, Deephaven נקרא בית הספר הלאומי לסרט כחול על ידי מחלקת החינוך של ארצות הברית בשנת 1991. בהיותה אחת הבחירות הנדירות סיפקה לבית הספר ולצוות משוב על נקודות החוזק והאזורים שבהם הוא יכול לעשות אפילו טוב יותר.

"אני חושב שהפכנו לבית ספר אפילו טוב יותר", אומר בורד.

ככל שבית הספר המשיך להשתפר, הדירקטוריון דאג לא להפסיק לשפר את עצמו מבחינה מקצועית. בשנת 1998 הוענק לו פרס מילקן למחנך, המכבד מורים ומחנכים מובילים ברחבי הארץ. הוא גם כיהן כנשיא איגוד המנהלים של מדינת מינסוטה והיה מעורב מאוד ב-Sci-MathMN, תוכנית הבוחנת דרכים שבהן מורים למתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה יכולים לשפר את מלאכתם ולאחר מכן להעלות את הישגיה החינוכיים של המדינה.

בעוד הלוח מתייחס למספר אנשים שהוא עבד איתם לאורך השנים כמנטורים שלו, קורט קרפנטר, המנהל בבית הספר היסודי קליר ספרינגס, מכנה את Board שלו.

"בראד עזר לי להיות מורה טוב יותר, אדם טוב יותר, אבא טוב יותר, ובסופו של דבר מנהל שלמד ממנו כל כך הרבה", אומר קרפנטר, שהיה מורה בדיפהייבן כשהדירקטוריון היה מנהל. "הוא עודד אותי לקחת כמה סיכונים ולא לדאוג כל כך להיות כזה פרפקציוניסט. זה היה אחד הכישורים הטובים ביותר שלו ואחת הסיבות מדוע כל כך הרבה ראו בו מנטור: הייתה לו יכולת לעודד אנשים להיות במיטבם האישיים."

רק במשך כמה שנים בסוף שנות ה-90 מצא את עצמו הלוח עובד הרחק ממחוז בית הספר מינטונקה. תקופה זו, בהקמת בית ספר צ'רטר בסנט פול, חידשה את מרץ הרצון שלו לחזרה למחוז בשנת 2000, שם בילה ארבע שנים כמנהל בבית הספר היסודי מינווסטה לפני שפרש.

"כמנהל, תמיד הרגשתי שאחת המטרות העיקריות שלי היא להיות שומר המטרה המשותפת והחזון לבית ספר", מציין הלוח. "חשבתי שחלק גדול מזה הוא לעשות כמיטב יכולתי להכיר את המורים ולעזור להם לממש את החוזקות שלהם כדי שיוכלו להצליח כמה שיותר בכיתה".

כיום הוא מתגורר באזור סיאטל עם אשתו, ליאן, והדירקטוריון עדיין מעורב מאוד בחינוך. לא רק שהוא מאמן קבוצת טניס בתיכון, אלא שהוא גם עובד עם יוזמת החינוך של מכון האוקיינוס השקט המאמנת מאמנים, מורים, קבוצות, ארגונים, ספורטאים ואנשים אחרים כיצד למצוא ולהגשים את חלומותיהם על המגרש, בכיתה או בכל תחום בחיים.

"אשתי אומרת שאני נכשל בפרישה", אומר בורדרס בצחוק. "ואני מניח שהיא צודקת. אבל חינוך הוא הקריירה שאני אוהב וזה מה שאני רוצה להיות מעורב עם כל עוד אני יכול."