זוכי הפרס

צ'רלי קנאן (מחזור 1969) ופרנק קוזמה (מחזור 1979)

בעוד מספר שנים, מועדון "מינטונקה דיאמונד" יסיים לפרוע את חובו בגין הקמת מגרשי "Veterans" ו-"Legacy", וישאיר למינטונקה לא רק מתחם ספורט מפואר, אלא גם מקור להכנסה של 250,000 דולר בשנה עבור תוכניות המחוז.

הפרויקט, שעלותו 4.4 מיליון דולר, התנהל בדיוק כפי שתוכנן, בעיקר בזכות הנהגתם של שני אנשים.

אבל אל תנסו להודות לצ'רלי קנאן ולפרנק קוזמה על כל העבודה הקשה שלהם. הם אומרים שזו הייתה באמת עבודה קבוצתית.

"הכל מסתכם בכך שיש לנו מתנדבים מדהימים", אומר צ'רלי. "במינטונקה יש תשוקה עזה לתרום לקהילה. המתנדבים תורמים מזמנם, משקיעים מאמצים ומוותרים על זמן עם משפחותיהם – והכל כדי להשאיר אחריהם משהו".

"מדהים מה אפשר להשיג כשלאף אחד לא אכפת מי יקבל את הקרדיט", מוסיף פרנק.

שניהם היו ספורטאים בתיכון, והושפעו רבות ממאמנים אגדיים כמו באד לייק ואיינר אנדרסון.

"באד תמיד דרבן אותך ולא היה מסתפק בשום דבר פחות מהמיטב שלך", אומר צ'רלי. "הוא לימד אותי משמעת וכבוד עצמי."

פרנק זוכר את שנותיו במינטונקה כהזדמנות להתנסות בהרבה דברים ולגלות במה הוא מצטיין.

"זו הייתה תקופה של גיוון, ולא של התמחות", הוא אומר. "זו הייתה גם תקופה של הזדמנויות. הייתה לך הזדמנות לעשות הכול. זה הפך אותי לאדם שלם יותר ממה שהייתי אילו הייתי תקוע בתחום אחד בלבד."

"מלבד הלימודים המעולים, למדתי המון מהמורים והמאמנים על החיים", אומר צ'רלי. "הם לימדו אותנו את הדברים הבלתי מוחשיים — שאם תעבוד קשה, תצמח ותצליח. הזכירו לנו את זה כל הזמן. אפשר להשיג כל מה שתחליט לעשות."

פרנק וצ'רלי החליטו לתרום לעיצוב קהילה שחורגת מעבר לעולם הבייסבול.

"הספורט הוא כמעט דבר משני", אומר פרנק. "הוא עוזר ללמד את הילדים להיות בני אדם טובים. התשוקה של אנשים לבייסבול היא מטאפורה נהדרת לחיים."

למרות שצ'רלי מרוצה מההצלחה של פרויקט הדגל של מועדון "דיאמונד", הוא רואה בכך תמורה גדולה בהרבה מכסף גרידא.

"היתרון הגדול ביותר שיצא מכל זה הוא החברויות", הוא אומר.


קרא עוד