זוכי הפרס

בין שורה ארוכה של שחקני הוקי גדולים שלבשו את החולצה הכחולה-לבנה של ה"מינטונקה סקיפרס", ג'סטין מק'יו נמנה עם הטובים שבהם.

מק'יו, שהיה עמוד תווך בשתי קבוצות "הסקיפרס" החזקות בתחילת שנות ה-90, היה מלך השערים של הקבוצה בשנה האחרונה ללימודיו. עם זאת, דווקא ההופעה שלו על הבמה הגדולה בטורניר המדינה בשנה שלפני כן היא ששינתה את מהלך הקריירה שלו.

בזכות תרומתו להישג של ה"סקיפרס", שסיימו במקום השלישי – התוצאה הטובה ביותר של בית הספר עד שהקבוצה של עונת 2009-10 סיימה במקום השני – מק'יו היה מלך הסלים של הטורניר.

"אז התחילו לפנות אליי כמה מכללות", הוא נזכר. מק'יו בחר לשחק קרוב לביתו, והפך לשחקן קבוע במשך ארבע שנים באוניברסיטת מינסוטה, שם השתתף בשני טורנירי "פרוזן פור" של ה-NCAA וכבש 24 שערים בעונתו האחרונה – למרות שהחמיץ כ-10 משחקים עקב פציעה.

כמחווה לתקופה שבה ספורטאים מובילים עסקו במספר ענפי ספורט, מק'יו זכה בשבע תעודות הצטיינות ספורטיבית בתיכון MHS: הוא שימש כקוורטרבק בקבוצת הפוטבול, שיחק כקאצ'ר וכשחקן שדה בקבוצת הבייסבול, וכמובן כבש שערים רבים כחלוץ נבחרת הליגה בהוקי.

"תמיד חיכיתי בכיליון עיניים לסיום ענף ספורט אחד ולתחילתו של הבא – אני חושב שזה הפך אותנו לספורטאים טובים יותר." כדי שאף אחד לא יחשוב שמק'יו הוא סתם ספורטאי, הוא היה תלמיד מצטיין קבוע, ששמע שוב ושוב מהוריו, מייק ודני (מורה במינוטונקה), שהלימודים חשובים לא פחות מהספורט.

המסר שלהם נשא פרי, כאשר מק'יו נבחר לספורטאי-סטודנט השנה של איגוד הספורט האוניברסיטאי המערבי (WCHA) והתקבל ללימודים בבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת מינסוטה.

עם זאת, בדיוק כמו שכמעט כל נער שקושר את שרוכי מחליקי ההוקי שלו חולם לשחק בליגת ההוקי הלאומית, מק'יו ניסה את מזלו בליגות המשנה, ודחה את לימודי רפואת השיניים מספר פעמים.

בגיל 24, גיל מבוגר יחסית לרוב השחקנים בליגות המשנה, מק'יו התכונן לעונה בליגת ה-International League – צעד אחד לפני ה-NHL – כאשר החליט לתלות את המחליקיים. "בית הספר לרפואת שיניים היה צריך לדעת מה בכוונתי לעשות, וידעתי ששום דבר בהוקי המקצועני אינו מובטח", הוא אומר. "לכן החלטתי להמשיך הלאה ולפתח קריירה כרופא שיניים."

כיום, מק'יו הוא שותף במרפאת שיניים גדולה המפעילה שני סניפים. הוא, אשתו ושתי בנותיהם מתגוררים במחוז בתי הספר מינטונקה, שם מאמן ג'סטין קבוצת הוקי לנערות. "לא היה לי קל לוותר על ההוקי, ויש מי שלא יבין את זה, אבל אני עדיין שמח שבחרתי בדרך שבה בחרתי."