זוכי הפרס

ארני גולנר ניהל קריירת הוראה מכובדת שהתאפיינה במחויבות עמוקה למצוינות. תשוקתו האמיתית לספרות ויכולתו יוצאת הדופן להתחבר לתלמידים אפשרו לו להשפיע לאורך זמן בבית הספר התיכון מינטונקה.

גולנר גדל בבית שבו משאבי החינוך היו מוגבלים, ולא עודדו קריאה. אהבתו לספרות החלה כשחבר העניק לו ספר במתנה. למרות שבתחילה הוא נאבק עם הקורסים שלו בקולג', נחישותו ונקודת המבט המתפתחת שלו על חינוך אפשרו לו בסופו של דבר להצטיין.

"הבנתי את כוחו וערכו של החינוך, וגם הבנתי כמה אני לא יודע", אמר גולנר. "הבטחתי לעצמי להיות לומד לכל החיים, הבטחה שאני גאה לומר שאני ממשיך עד היום".

גולנר זוקף את תשוקתו לספרות לזכות חברתו לחיים ואשתו, מרתה גולנר, שהכירה לו את עולם הספרים. "דרך אהבתה של מרתה לספרות, שאותה היא הייתה אדיבה מספיק כדי לחלוק, למדתי שהפחדים והרגשות שלי אינם ייחודיים", אמר. "מצאתי את זה מרגיע. גיליתי שגם כשחשבתי שאני יודע משהו, תמיד יש עוד מה ללמוד".

גולנר הרבה להפיק לקחים מניסיונו האישי כמי שגדל בסביבה סוציו-אקונומית נמוכה. הוא עודד את תלמידיו להתכונן לאתגרי החיים ולהתמיד בהשגת מטרותיהם. הוא גם הקפיד להתייחס לתלמידיו בכבוד ולדבר אליהם כאל עמיתים.

"התלמידים שלי לימדו אותי יותר ממה שאי פעם יכולתי ללמד אותם", אמר. "הם לימדו אותי סבלנות, פתיחות לרעיונות חדשים ואת האתגר המתמשך להישאר רלוונטי ולהפוך את השיעורים שלי למשמעותיים בחייהם. והכי חשוב, הם חיזקו את האמונה שלי שהאקדמיה חשובה, אבל כך גם היכולת לחשוב באופן מעשי ולחיות את החיים בזמן אמת, במקום לצפות בהם ממגדל שן. אני ממשיך למצוא כמה יש לכל תלמיד להציע – איך כל תלמיד הוא ייחודי, חלק מיוחד מאוד של היקום, ואם ניתנת לו ההזדמנות, כמה פוטנציאל יש לכל תלמיד. התבוננות זו מאפשרת לי לראות את המתנות הרבות שנמצאות בקצות אצבעותיו של אדם אם רק לוקחים את הזמן לשים לב".

גולנר שיתף ציטוט מתוך "המלט" של שייקספיר כדי לסכם את עצתו לתלמידי MHS הנוכחיים: "זה מעל לכל: להיות עצמי אמיתי, וזה חייב לבוא, כמו בלילה ביום, אתה לא יכול אז להיות שקר לאף אדם".