זוכי הפרס

גארי כריסטנסן, מחזור 1971

ממתאבק אלוף למאמן היאבקות, מעטים הם הספורטאים בהיסטוריה של מינטונקה שהשיגו והחזירו לקהילה כמו שגארי כריסטנסן עשה.

גארי עבר למינטונקה כשהיה בכיתה ו'. הוא שיחק פוטבול ובייסבול, אך אהב יותר מכל את ההיאבקות. "נהניתי מהתחרות אחד על אחד", אומר גארי. בכיתה ח' הורשה גארי להתאמן עם נבחרת ההיאבקות של כיתה ט', אך לא להשתתף בתחרויות. שנה לאחר מכן, הוא קיבל את ההזדמנות להתחרות וסיים את העונה ללא הפסד, לאחר שניצח ב-10 קרבות.

כשהוא עבר לתיכון מינטונקה, גארי הצטרף לנבחרת ההיאבקות, שהודרכה על ידי ריי כריסטנסן. העונה של גארי בכיתה י' הייתה קצרה עקב פציעה בצלע שנגרמה לו בזמן ששיחק פוטבול. למרות המכשול, גארי היה אחד משלושה תלמידי כיתה י' בלבד שזכו באות הצטיינות בהיאבקות באותה שנה. בכיתה י"א, גארי זכה שוב באות הצטיינות וסיים במקום השלישי באליפות "לייק קונפרנס" ובמקום הרביעי באליפות האזורית.

לקראת שנת הלימודים האחרונה שלו, גארי שם את עיניו על אליפות המדינה והקדיש את הקיץ להתכונן אליה. אחיו, שהיה באותה עת מתאבק באוניברסיטת מינסוטה סטייט במנקאטו, הכין תוכנית אימונים לגארי ולשניים מחבריו לקבוצת ההיאבקות, שכללה הרמת משקולות, ריצה, קפיצה בחבל, אימונים עם שק אגרוף והיאבקות בשעות אחר הצהריים. "זו הייתה תוכנית אימונים שבה הוא דחף אותנו יותר ממה שאי פעם דחפו אותנו בחיים", הוא נזכר.

גארי הרגיש שהאימונים העניקו לו יתרון משמעותי על פני המתחרים. הוא עלה 9 ק"ג במשקל והצליח להרים מעל 136 ק"ג בספסל. "ניצלתי את תקופת הצמיחה המהירה בשילוב עם כל האימונים וההרמת משקולות, כך שזה פשוט קרה לי בדיוק בזמן הנכון", אומר גארי.

האימונים נשאו פרי, וגארי סיים את עונתו האחרונה עם מאזן של 32 ניצחונות ו-2 הפסדים, הפעם כקפטן. גארי הוביל את ה"סקיפרס" לזכייה באליפות המחוז ובאליפות אזור 5. ברמה האישית, גארי זכה במקום הראשון באליפות "לייק קונפרנס", באליפות המחוז ובאליפות האזורית.

גארי אומר שהזיכרון האהוב עליו מקריירת ההיאבקות בתיכון הוא הזכייה באליפות האזורית. הוא ניצח את ג'ון מריוצ'י, ממשפחת מריוצ'י, כ-15 שניות לפני סיום הקרב. ניצחון זה הוביל את מינטונקה לזכייה באליפות האזורית, אך גם מנע מיריבתה המרה, ווייזטה, לקחת את הגביע הביתה. "אם הייתי מפסיד, [ווייזטה] הייתה זוכה בטורניר האזורי. אבל מכיוון שניצחתי, אנחנו זכינו. והיה ממש כיף לסיים ככה", אומר גארי.

בטורניר המדינה סיים גארי במקום השלישי, לאחר שהפסיד רק בקרב השני שלו העונה בחצי הגמר לבראד ריינגנס, שהמשיך להתאבק בנבחרת האולימפית של ארצות הברית ב-1980.

לאחר אותה עונה, גארי קיבל הצעות להתאבק בכמה אוניברסיטאות, אך בסופו של דבר בחר ללמוד באוניברסיטת מינסוטה סטייט במנקאטו בזכות צוות המאמנים המעולה שלה.

גארי המשיך לזכות בהצלחות לאורך כל תקופת לימודיו באוניברסיטה, כשהיה שחקן הרכב בכל ארבע השנים. בשנה הראשונה ללימודיו, גארי סיים עם מאזן של 12 ניצחונות ו-8 הפסדים, והגיע למקום השלישי ב"נורת' סנטרל קונפרנס". בשנה השנייה הוא סיים עם מאזן של 22 ניצחונות ו-5 הפסדים, וזכה גם בתואר אלוף ה"נורת' סנטרל קונפרנס". בשנה השלישית, כעת כקפטן הקבוצה, גארי נבחר ל"אול-אמריקן", סיים עם מאזן של 18 ניצחונות ו-5 הפסדים, והגיע למקום החמישי בדיוויזיה II של ה-NCAA.

בשנתו האחרונה לא רק שגארי נבחר שוב ל"אול-אמריקן", אלא שהוא גם זכה באליפות ארצות הברית של ה-NCAA בדיוויזיה II, ושבר את שיא המפגשים הזוגיים של אוניברסיטת מנקאטו סטייט עם 44 ניצחונות.

גארי אומר שכל ההישגים האלה נתנו לו "מטרה לשאוף אליה". לאורך כל תקופת התיכון ובמהלך הלימודים באוניברסיטה, גארי הציב לעצמו מטרות שרצה להשיג, והיה חשוב לו להישאר ממוקד בהן. "בין אם הצלחתי ובין אם לא, זה לא היה חשוב כמו העובדה שהיו לי מטרות שרציתי להשיג", אומר גארי.

בתום שנתו האחרונה בתיכון הוזמן גארי למבחני הקבלה לנבחרת ההיאבקות האולימפית של ארצות הברית, אך סירב. בסתיו 1975 התחתן גארי עם אהבתו מהתיכון, דברה. הוא גם הקדיש זמן להתמקד בקריירה שלו ולמד רפואת שיניים באוניברסיטת מינסוטה.

למרות שלא המשיך להתאבק ברמה תחרותית לאחר סיום הלימודים בקולג', גארי חזר לענף כמאמן עוזר במינטונקה תחת ריי כריסטנסן, מאמן ההיאבקות שלו לשעבר, בשנת 1976. לאחר שסיים את לימודי רפואת השיניים, גארי קיבל את תפקיד המאמן הראשי ואימן בשנים 1981 ו-1982.

גארי אימן מספר מתאבקים שהגיעו לטורניר המדינה, וחלקם הפכו למתאבקים מצטיינים במכללה. הניסיון שצבר בתחום ההיאבקות היה נכס יקר ערך, וגארי החליט להחזיר את התרומה הזו לתוכנית שהעניקה לו כל כך הרבה בצעירותו. "הם היו זקוקים למאמן שבעצמו השתתף בתחרויות במכללה כדי באמת לקדם חלק מהילדים האלה לשלב הבא, והרגשתי שאני מסוגל לעשות זאת עבורם", אומר גארי.

לאחר מספר שנים כמאמן במינטונקה, גארי עזב כדי להתמקד במרפאת השיניים שלו באקסלסיור. הוא גם ניצל את ההזדמנות כדי לקחת חלק בפעילות הספורטיבית של בתו, ואימן בליגת הכדורגל "פלימות' פרמייר" בין השנים 1998 ל-2006.

גארי המשיך להצטיין גם בספורט בעצמו. בחסות חברת Gear West, גארי החל לרכוב על אופניים וזכה במרוץ האופני הרים של אגם רבקה בשנת 1997. הוא החל לעסוק בסקי קרוס-קאנטרי וזכה לחסות של חברת Hoiggards. הוא השתתף מספר פעמים במרוץ ה-American Birkebeiner. גארי זכה להצלחה רבה גם ברקטבול, כאשר הגיע למקום השני בטורניר הרקטבול של מדינת מינסוטה ב-1988 ולמקום הראשון באליפות הזוגות של המדינה ב-1986 וב-1987. כאילו לא די בכך, גארי השתתף גם במרוץ שקדם למרתון טווין סיטיז ב-1978.

במסגרת העצות שהוא נותן לסטודנטים של ימינו, גארי אומר: "אם יש לכם מערכת של מטרות, ויש לכם תוכנית כיצד להגיע אליהן, תוכלו להשתמש בזה בדרכים רבות ושונות."

קרא עוד