זוכי הפרס

גם אם השם קני הולמן לא אומר לכם דבר, יש סיכוי לא רע שכבר שמעתם אותו מנגן בסקסופון — לא משנה איזה סוג של מוזיקה אתם אוהבים. קני הקליט עם כולם, מג'נט ג'קסון ורוד סטיוארט ועד בילי גרהם וטוני בנט. הוא הלחין מוזיקה לפרסומות עם דיאן קיטון, השתתף בהפקות בברודווי והופיע עם תזמורת מינסוטה, פרינס וכמעט כל מי שביניהם.

והכל התחיל כשהתקבל לתזמורת הנשיפה של תיכון מינטונקה בכיתה י'.

"זה מה שבאמת נתן לי את הדחיפה הראשונית", אומר קני. "מנהל הלהקה שלי, דן גולדרט, תמך בי מאוד ודחף אותנו להישגים ברמה גבוהה. הוא לקח אותנו להרבה תחרויות ודאג שההופעות יהיו חלק מרכזי בתרבות הלהקה."

ג'לדרט גם עזר לקני לגלות משהו שהוא לא ידע על עצמו. "הוא ביקש ממני לשיר תו ואז לנגן אותו בשבילו", מספר קני. "הוא גילה שיש לי שמיעה אבסולוטית. משם הדברים התקדמו במהירות. ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות."

נקודת מפנה משמעותית נוספת הייתה כאשר המנצח האגדי וודי הרמן הופיע בבית הספר התיכון בשנה השלישית ללימודיו של קני, ואחריו הופיע הסקסופוניסט המקצועי דיק אוטס בשנה שלאחר מכן.

באותה תקופה קני התאמנה כ-7 שעות ביום והופיעה בהופעות ברחבי העיר.

"אני אסיר תודה על ההדרכה והאכפתיות שהאנשים הפגינו, בין אם היו אלה מורים שהלכו צעד נוסף ובין אם היו אלה אנשים אחרים שעזרו לי ליצור קשרים", הוא אומר. "היה הרבה אנרגיה בתיכון, והיה כיף להיות בסביבה כזאת. תוכנית הלהקה הייתה די גדולה, אבל היו לי חברים בהרבה קבוצות שונות."

המגוון הזה של חברים בא לידי ביטוי שוב ושוב בהופעותיו, שם אנשים נוהגים לגשת אליו לאחר ההופעה ולספר לו על הקשרים שלהם למינטונקה — קשרים שקני לעולם לא היה רוצה לנתק.

"אנשים אמרו לי, 'למה אתה לא עובר לניו יורק או ללוס אנג'לס?'" הוא אומר. "בשום פנים ואופן. זה האזור שבו אני רוצה להיות. זה פשוט מקום יציב."