זוכי הפרס

ההיסטוריה בת 55 השנים של מייקל בוססי עם ארגון ה-YMCA החלה בגיל 15, כאשר עבד כמדריך עוזר ב"קמפ כריסמס טרי", מחנה יום במיניאפוליס. "זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאפשר לקבל שכר על עשיית דבר שאני אוהב", אומר מייק, שהרוויח 30 דולר באותו קיץ.

מייק סיים את לימודיו בתיכון מינטונקה בשנת 1965, ולאחר מכן סיים את לימודיו במכללת גוסטבוס אדולפוס בשנת 1969 עם תואר במנהל עסקים. "היו הרבה משרות פנויות בתחום העסקים", אומר מייק, "אבל הייתי מחויב לחלוטין למשימה של ה-YMCA". בעידודו של מנהל המחנה שלו, מייק הלך אחר תשוקתו והחל את הקריירה שלו כמנהל תוכניות ב-YMCA של אזור סנט פול רבתי.

לאחר שעבדו ארבע שנים ב-YMCA בסנט פול, מייק ואשתו, מרסיה, קיבלו משרות כעובדי שירות ב-YMCA בנצרת, ישראל. מייק שימש כמנהל מחלקת הספורט לנוער, תפקיד שכלל, בין היתר, אימון הקבוצה הערבית היחידה בליגת הכדורסל היהודית.

בני הזוג בוסאי חזרו למינסוטה ול-YMCA בשנת 1977, שם מונה מייק למנהל מחנה סנט קרוי של ה-YMCA. "זו הייתה העבודה שתמיד חלמתי עליה", נזכר מייק. בשנת 1983 הוא מונה לסגן נשיא לתפעול ופיתוח פיננסי ב-YMCA של אזור סנט פול רבתי.

בשנת 1990 נבחר על ידי ה-YMCA לשוב למזרח התיכון, הפעם כדי לנהל את ה-YMCA הבינלאומי בירושלים. חזרתו של מייק לירושלים חפפה לפרוץ מלחמת המפרץ. הוא נשאר בירושלים, אך אשתו וילדיו פונו על ידי מחלקת המדינה. באותה תקופה פנו אליו מבית הספר התיכון מינטונקה ואמרו לו שהוא נמצא במחשבותיהם ובתפילותיהם של כולם בבית. "אני תמיד אהיה אסיר תודה על ההודעה הזו בתקופה מאתגרת כל כך", אומר מייק. תחת הנהגתו של מייק, ה-YMCA הבינלאומי בירושלים היה מועמד לפרס נובל לשלום בשנת 1993.

מייק חזר לארצות הברית בשנת 1998 כדי לשמש כיועץ ארצי עבור ארגון ה-YMCA, ועבד עם 375 סניפים של הארגון ב-14 מדינות במערב התיכון. בשנת 2009 פרש מייק מתפקידו ב-YMCA והפך ליועץ בכיר בחברת "Donor By Design", חברת ייעוץ המסייעת לארגונים ללא כוונת רווח לממש את משימותיהם.

מייק אסיר תודה על העידוד שקיבל, כמו גם על הקשר ארוך השנים שלו עם בתי הספר במינטונקה. "אני נדהם כשאני נזכר בכמה פעמים במהלך חיי בית הספר התיכון מינטונקה פנה אליי כדי להביע את תמיכתו", אומר מייק, שנותר עד היום "סקיפר" גאה.