זוכי הפרס

ננסי פועלת מזה שנים רבות לקידום הנוער והספורט בבתי הספר של מינטונקה. העניין, התמיכה והמסירות שהפגינה לאורך השנים במסגרת מועדון "דיאמונד" ופארק משפחת בנט, אפשרו ליותר ילדים להשתתף בפעילויות ספורט וליהנות ממתקנים מצוינים כדי להגשים את חלומותיהם בתחום הספורט במינטונקה.

ננסי התעניינה בספורט כבר מגיל צעיר. בתקופת התיכון היא הייתה מעורבת בספורט ככל שבחורה יכלה להיות באותה תקופה. רוב ענפי הספורט לנערות היו ליגות פנימיות. היא הייתה פעילה באגודת הספורט לנערות (GAA), שם ניתנה לה ההזדמנות לצאת מהשיעורים כדי להתחרות בנבחרת הטניס של הבנים במהלך האימונים שלהם, והיא, "פשוט הייתה חייבת לנצל את ההזדמנות". היא התמקדה בטניס, ובסוף שנות ה-50 הייתה הטניסאית המדורגת במקום הראשון במינסוטה, אך שיחקה גם בייסבול וסופטבול, "עם הבנים". היא גם הייתה עורכת הפרסומות בספר המחזור.

ננסי, ילידת מינטונקה, מעולם לא עברה לגור במרחק של יותר מארבעה קילומטרים ממקום הולדתה. סבה וסבתה היגרו מסקוטלנד והגיעו רק לכיתה ו'. "הם תמיד הדגישו את חשיבות החינוך, והצביעו בעד מיסי חינוך ומשאלים", אמרה. היא מחויבת לחלוטין להפוך את מינטונקה למקום הטוב ביותר לילדים. "מינטונקה תמיד הייתה קהילה מלוכדת", היא אמרה. היא למדה בבית הספר היסודי גרווילנד, בחטיבת הביניים דיפ הייבן ובתיכון מינטונקה. "היו לנו מורים מצוינים, ואני חושבת שזו הסיבה שכולנו הצלחנו כל כך. הם הגיעו לאירועים שלנו. הם דאגו לנו."

ננסי מתנדבת מזה 42 שנה בפארק משפחת בנט, המהווה את ביתם של קבוצות הבייסבול והסופטבול לנוער של מינטונקה. היא כיהנה פעמיים כנשיאה וכיום מכהנת כסגנית הנשיא במועצת המנהלים של הפארק. "אני אוהבת את המקום הזה. אין מקום דומה לו", אמרה, "פארק בנט אינו בבעלות העירייה, אלא בבעלות השחקנים והמשפחות". לאחרונה היא פעלה יחד עם מתנדבים נוספים לגיוס 1.2 מיליון דולר עבור המתחם.

ננסי ובעלה, ג'ים, נישאו בשנת 1962. הם הורים לארבעה ילדים: סטיב, סקוט, רוב וקתי (שכיהנה בעבר כחברה במועצת החינוך של מינטונקה), וסבים לחמישה נכדים. בשנת 2009 השתתפה ננסי במפגש המחזור ה-50 של כיתתה, ובמסגרתו ערכו משחק סופטבול קבוצתי בפארק בנט.