זוכי הפרס

ריצ'רד הומלקר, מחזור 1967

ריצ'רד הומלקר עובד מזה 33 שנים במרכז "דיסקברי" (The Center for Discovery) הממוקם בהאריס, ניו יורק. "דיסקברי" הוא ארגון ללא כוונת רווח המשרת ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות קשות, בעיות רפואיות והפרעות בספקטרום האוטיסטי. בעבר היה זה אתר עם 20 עובדים ו-14 ילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, אך כיום "דיסקברי" מעסיק 1,600 אנשים, משרת יותר מ-250 ילדים ו-160 מבוגרים ב-50 בתי מגורים, ומגיע למאות ילדים ומבוגרים נוספים במסגרת אשפוז יום בבתי הספר ובמרפאות שלו.

"אלה אנשים הסובלים ממוגבלויות מרובות וממצב בריאותי רופף", אומר ריצ'רד על הדיירים בבתי המגורים. חלקם במצב כה רופף, עד שאשפוזים בבתי חולים הם דבר שכיח. אחרים סובלים מאוטיזם המביא להתנהגויות תוקפניות.

"קורות דברים עצובים, אבל המרכז הוא מקום שופע אפשרויות", אומר ריצ'רד. "אנו מצפים מהילדים ומהמבוגרים ללמוד ולהתפתח. אנו מאמינים בכבוד שבסיכון."

עם העלייה בהכרה בשיטת הטיפול של המרכז, גדל גם המימון שלו. יש המייחסים את הגידול הזה גם לעבודתו של ריצ'רד בראש צוות הפיתוח.

"תוך שנה או שנתיים לאחר שמונה לסגן נשיא לפיתוח, הוא כבר גייס מיליוני דולרים בתרומות", אומר ג'ו מולן, בוגר מחזור 1964, שביקר ב"דיסקברי" בסתיו האחרון. "כיום, ההכנסות ללא ייעוד ספציפי שמגייסות מתקרבות ל-10 מיליון דולר מדי שנה."

ריצ'רד מעדיף שהאור הזרקורים יופנה אל אלה שנמצאים במרכז: צוות הרופאים, האחיות, המטפלים, מחנכי המיוחדות ואנשי הצוות האחרים המטפלים במטופלים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע; וכן אל המשפחות התומכות והתורמים. עם זאת, עמיתיו ותומכי "דיסקברי" חושבים אחרת.

ג'נט קארוס, חברה במועצת המנהלים של "דיסקברי" ותורמת מרכזית, מתארת את ריצ'רד כ"אחד מאותם אנשים יוצאי דופן שמטרתם להבטיח טיפול איכותי לכל דיירי 'דיסקברי'. הוא פועל ללא לאות כדי לשפר כל היבט בחייהם."

ג'ים קאשן, מנהל תחום האמנויות המשולבות ברשת דיסקברי, עובד עם ריצ'רד כבר שני עשורים.

"הוא הביא עמו חשיבה חדשנית ותשוקה להתאים פעילויות לילדים המתקשים ביותר", אומר ג'ים. "עדיין יש הורים שחוזרים לסדרת הקונצרטים הקיצית שלנו, שריצ'רד ייסד לפני יותר מ-15 שנה. הבנים והבנות שלהם כבר אינם בין החיים, אך הם רוצים להיות בנוכחותו כדי למצוא נחמה, לחלוק סיפורים, לקבל חיבוקים, להאזין למוזיקה, וכן – לאהבה."

ריצ'רד, שהיה ספורטאי בתיכון מינטונקה, קיבל מספר הצעות למלגות בכדורגל ובהוקי עם סיום לימודיו בבית הספר. לאחר התלבטות ארוכה, הוא שיחק באוניברסיטת מינסוטה במשך עונה אחת, עד שנאלץ לפרוש עקב פציעות. לאחר סיום הלימודים, הוא התחיל את דרכו בקולורדו ולאחר מכן עבר לניו יורק, שם בסופו של דבר עבד במשרה חלקית באזור הקטסקילס, בזמן שהמתין לראיון בחברת כבלים גדולה.

"לא הייתי אחד מאותם ילדים שידעו מה הם רוצים", הוא אומר. "העצה שלי: תנסו דברים שונים ובסופו של דבר תדעו במה אתם טובים."

העבודה ההיא בקטסקילס? טיפול בילדים ובמבוגרים עם מוגבלויות קשות ב"מרכז דיסקברי".

קרא עוד