זוכי הפרס

ריצ'רד הומלקר עבד במרכז לגילוי שבסיסו בהאריס, ניו יורק, במשך 33 שנים. דיסקברי הוא ארגון ללא מטרות רווח המשרת ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות קשות, חולשות רפואיות והפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בעבר היה דיסקברי אתר עם 20 עובדים ו-14 ילדים נכים ובעלי צרכים מיוחדים, כיום דיסקברי מעסיקה 1,600 עובדים, משרתת יותר מ-250 ילדים ו-160 מבוגרים ב-50 בתי המגורים שלה, ומגיעה למאות ילדים ומבוגרים נוספים על בסיס אשפוז בבתי הספר ובמרפאות שלה.

"מדובר באנשים עם מוגבלויות מרובות ושבריריות רפואיות", אומר ריצ'רד על אלה שגרים בבתי המגורים. חלקם כל כך שבריריים, שאשפוזים בבתי חולים הם נפוצים. אחרים מתמודדים עם אוטיזם שמעורר התנהגויות תוקפניות.

"דברים עצובים קורים, אבל המרכז הוא מקום מלא אפשרויות", אומר ריצ'רד. "אנחנו מצפים מהילדים והמבוגרים ללמוד ולצמוח. אנחנו מאמינים בכבוד הסיכון".

ככל שגדלה ההכרה בשיטת הטיפול של המרכז, כך גדל גם המימון שלו. יש גם לזקוף את הגידול הזה לעבודתו של ריצ'רד בהובלת צוות הפיתוח.

"בתוך שנה או שנתיים אחרי שהוא הפך לסגן נשיא לפיתוח, הוא גייס מיליוני דולרים בתרומות", אומר ג'ו מולן 64', שסייר בדיסקברי בסתיו האחרון. "כיום, ההכנסות הבלתי מוגבלות שגויסו מתקרבות ל-10 מיליון דולר בכל שנה ושנה".

ריצ'רד מעדיף את אור הזרקורים על אלה המתגוררים במרכז; צוות רופאים, אחיות, מטפלים, מחנכים מיוחדים ואחרים המטפלים בלקוחות 24/7; והמשפחות התומכות והתורמים. עם זאת, עמיתיו ותומכי דיסקברי היו טוענים אחרת.

ג'נט קארוס, חברת מועצת המנהלים של דיסקברי ותורמת גדולה, מתארת את ריצ'רד כ"אחד מאותם אנשים יוצאי דופן שכוונתם להבטיח טיפול איכותי לכל תושבי דיסקברי. הוא עובד ללא לאות כדי לשפר כל היבט של חייהם".

ג'ים קאשן, מנהל האמנויות המשולבות של דיסקברי, עבד עם ריצ'רד במשך שני עשורים.

"הוא הביא חשיבה חדשנית ותשוקה להתאמת פעילויות לילדים המאותגרים ביותר", אומר ג'ים. "עדיין יש לנו הורים שחוזרים לסדרת קונצרטי הקיץ שלנו שריצ'רד ייסד לפני יותר מ-15 שנה. בניהם ובנותיהם הלכו לעולמם, ובכל זאת הם רוצים להיות בנוכחותו לנחמה, שיתוף סיפורים, חיבוקים, מוזיקה וכן-אהבה".

כספורטאי בתיכון מינטונקה, הוצעו לריצ'רד מספר מלגות כדורגל והוקי כשסיים את לימודיו ב-MHS. לאחר התלבטויות רבות, הוא שיחק באוניברסיטת מינסוטה במשך עונה אחת לפני שנדחק הצידה בגלל פציעות. אחרי הקולג', הוא התחיל בקולורדו ואז עבר לניו יורק, שם בסופו של דבר הוא לקח עבודה במשרה חלקית בהרי הקטסקיל בזמן שהמתין לראיון בחברת כבלים גדולה.

"לא הייתי מהילדים האלה שידעו מה אני רוצה", הוא אומר. "העצה שלי: נסו מגוון דברים ובסופו של דבר תדעו במה אתם טובים".

הג'וב הזה בהרי הקטסקיל? טיפול בילדים ומבוגרים בעלי מוגבלויות קשות במרכז לגילוי.