זוכי הפרס

בשנת 2002, בוב מילר פעל להקמת קבוצה לחגיגות 50 השנים להקמת בית הספר התיכון מינטונקה. בוב, טאד שו וסטיב פרייזר פנו לקרן בתי הספר של מינטונקה עם הרעיונות שלהם, מתוך כוונה לשתף פעולה עם קבוצת בוגרי מינטונקה שכבר הייתה קיימת. הקרן סירבה, אך בוב, טאד וסטיב המשיכו בהקמת איגוד בוגרי מינטונקה ובתכנון ריקוד רחוב לרגל מפגש מחזור ה-50 של כל המחזורים במרכז העיר אקסלסיור. האירוע זכה להצלחה כה רבה, עד שתוכנן מפגש מחזור נוסף לשנת 2006. מפגש המחזור השלישי של כל המחזורים יתקיים ב-31 ביולי 2010.

טאד שו

החינוך תמיד היה בראש סדר העדיפויות של טאד שו. הוא זוכר שהוריו אמרו לו שהם חשים שחייהם היו טובים יותר אילו סיימו את לימודיהם באוניברסיטה. טאד, אשתו מרי ושלושת ילדיהם הם בוגרי אוניברסיטה. זה היה "מה שעושים".

טאד נולד במיניאפוליס, למד באקדמיה סנט תומאס, והמשיך ללימודים באוניברסיטת מינסוטה, שם סיים את לימודיו בשנת 1954. לאחר סיום הלימודים הוא התגייס לצבא והוצב במרילנד למשך שנתיים. לאחר שירותו הצבאי הפך טאד לסוכן ביטוח. לדבריו, הוא נהנה מהמקצוע כי "אני אוהב לעזור לאנשים ואת התחושה שאני מקבל מכך".

לעזור לאחרים הפך להרגל עבור טאד. הוא כיהן כחבר במועצת העיר שורווד בשנים 1978–1986, כחבר במועצת החינוך של מינטונקה בשנים 1988–1991, ולאחר מכן הצטרף למועצה המייעצת לחינוך קהילתי של מינטונקה, שם הוא ממשיך לכהן עד היום.

במהלך ההתנדבות במינטונקה סיפר טאד כי זכה לפגוש "אנשים נפלאים. היה כיף להכיר חברים שונים בקהילה".

טאד ומרי עדיין גרים בשורווד. לשלושת ילדיהם סיימו את לימודיהם בתיכון מינטונקה, ובמהלך השנים הם אירחו 11 תלמידי חילופי סטודנטים מבית הספר.

בוב מילר

בוב היה במחזור השני שסיים את לימודיו בתיכון מינטונקה, מחזור של 124 תלמידים. בית הספר נבנה עבור 1,000–1,200 תלמידים, אך בתחילת הדרך למדו בו כ-500 תלמידים בלבד, ולכן אגף אחד הוקצה לתלמידי כיתה א'. למרות שהתנגדות הקהילה לאיחוד בתי הספר לצורך הקמת תיכון מינטונקה, הכומר פרנץ' הצליח לאחד את האנשים, ומינטונקה הובילה את הדרך למחוזות אחרים לפתוח בתי ספר מאוחדים חדשים בשנות ה-50. בוב מייחס למפקח דאז, נילסן, את הראייה הנבואית לגבי השפעת תופעת ה"בייבי בום" על בתי הספר ואת התכנון לקראת הצמיחה.

למרות שעבר לבל פליין כדי לגדל את משפחתו ולהקים את מרפאת השיניים שלו, הוא קשור כיום בקשר הדוק למינטונקה, שכן ילדיו בחרו במינטונקה כמקום לגדל בו את משפחותיהם. לנכדיו לומדים בבית הספר "מינוואשטה" ובחטיבת הביניים "מינטונקה ווסט".

כאשר אשתו של בוב חזרה לבית הספר התיכון שלה למפגש מחזור של כל המחזורים בסוף שנות ה-90, בוב החל לחשוב על ארגון מפגש דומה עבור מינטונקה. אמנם נהוג אצל בוב לתת קרדיט לאחרים, אך לולא הרעיון שלו והתמדתו בהוצאתו לפועל, איגוד בוגרי מינטונקה לא היה קיים כיום.

סטיב פרייזר

סטיב פרייזר הגיע לאזור מינטונקה בשנת 1965 ומאז הוא פעיל בקהילה. הוא לימד מדעי החברה בשני בתי הספר התיכוניים של מינטונקה עוד כשהיו חטיבות ביניים, חיבר את תוכנית הלימודים בפסיכולוגיה שעדיין משמשת בבית הספר התיכון, שימש יועץ חינוכי, כיהן כנשיא איגוד המורים של מינטונקה ועוד. גם לאחר ש"פרש" בשנת 1998, הוא המשיך לכהן כיו"ר ועדת הייעוץ במשך שלוש שנים נוספות.

מחוץ למסגרת בתי הספר, סטיב כיהן כראש עיריית שורווד בסוף שנות ה-70, שם פגש את טאד שו. מאוחר יותר, כשסטיב וטאד כיהנו במועצת המנהלים של קרן בתי הספר של מינטונקה, הם פגשו את בוב מילר, שהציע לארגן את מפגש המחזור הכללי של מינטונקה.

סטיב זוכר את העבודה הקשה שהושקעה במפגש המחזור הראשון. הוועדה עבדה במשרה מלאה בחודשים האחרונים שקדמו לאירוע, אך החוויה אפשרה לו להכיר כמה אנשים נפלאים.

כיום, סטיב עדיין פעיל בארגון "רוטרי" ומתנדב בכנסייה שלו. לו ולאשתו, קארן, יש שלושה ילדים שסיימו את לימודיהם בתיכון מינטונקה: טוד (המשמש כמנהל באגודת הבוגרים של מינטונקה), טרנט וטיפאני. לסטיב יש גם חמישה נכדים, שניים מהם לומדים בבתי הספר במינטונקה.