זוכי הפרס

ביום רגיל בשנת 2013, ויליאם לובר הרים את ידו במהלך מפגש עם תושבים בהשתתפות חבר הקונגרס סקוט פיטרס. באותה עת, המחווה נראתה שגרתית ובלתי צפויה, אך היא הניעה תוכנית ששינתה את חייהם של יותר מ-500 ותיקי צבא באזור סן דייגו.

"זה קרה בצורה קצת מוזרה," נזכר ויליאם. "הרמתי את היד ושאלתי למה אנחנו לא עושים יותר כדי לעזור לוותיקים."

ויליאם לא היה ותיק צבא ולא היו לו קרובי משפחה ותיקים, ולכן מעורבותו בקהילה שלהם לא חרגה מהיכרות עם כמה נתונים סטטיסטיים מדכאים על הקשיים שחווים ותיקים לאחר השירות, שאותם שמע במקרה בחדשות. "לאחר כל מה שעשו למען המדינה שלנו, חשבתי שמגיע להם גורל טוב יותר מאשר להיות מובטלים", מסביר ויליאם. "התביישתי בכך שאנחנו לא עושים יותר כדי לעזור לוותיקים שלנו."

מאז אותה אסיפת תושבים, ויליאם התמסר כולו לשיפור חייהם של ותיקי הצבא בקהילתו. תחילה הקים תוכנית בשם "מבצע Hand-Up" – קורס שהפעיל במטרה לסייע לוותיקי הצבא למצוא עבודה ולעבור משירות צבאי לעולם העסקים. מאוחר יותר, כאשר לשכת המסחר המקומית הודיעה על כוונתה להקים את "מבצע Connect" עבור חיילים משוחררים, ויליאם שיתף עמה פעולה והפך למורה ולמוביל הראשי של התוכנית.

הקורס נמשך יום אחד, שמונה שעות, ומתמקד בהכשרת יוצאי צבא בנוגע לתהליך הגיוס בעולם העסקי. בהתאם לניסיון הצבאי האישי של כל אחד מהם, המשתתפים לומדים לתרגם את הידע שרכשו ולהחיל אותו על משרות אזרחיות. יותר מ-90% מהותיקים מוצאים עבודה תוך שלושה חודשים מרגע השתתפותם בקורס. "הם לומדים כיצד לתרגם את הניסיון הצבאי שלהם למשהו שהמגזר הפרטי יוכל להבין", אומר ויליאם. "עד שעת הצהריים הם כבר יודעים לאיזה סוג של משרה עליהם לכוון וכיצד הם עונים על דרישות התפקיד."

הקורס גם מלמד את הוותיקים את הסודות של יצירת קשרים וטיפוח יחסים עם מעסיקים מצליחים. הדבר יכול לסייע לוותיקים לזכות בהכרה ובקשרים בעולם העסקים, ובכך לאפשר להם למצוא ביתר קלות משרות המתאימות לצרכיהם ולכישוריהם.

"אני מנסה ללמד את הוותיקים עד כמה כולנו קשורים זה לזה", מסביר ויליאם. "הסיכוי שתפגוש את המעסיק העתידי שלך באירוע הנטוורקינג הראשון שתשתתף בו הוא נמוך מאוד, אבל אם תתייחס לזה בגישה של 'היי, הרגע יצרתי שלושה קשרים', אתה בדרך הנכונה לבניית הרשת שלך. אם תשקיע מאמץ, זה כמעט כמו קסם; אנשים שאתה פוגש מכירים אנשים אחרים שמכירים אנשים אחרים, וזה מוביל להזדמנויות אמיתיות."

במהלך שש השנים שבהן עבד עם יוצאי צבא, השקיע ויליאם יותר מ-1,500 שעות בהתנדבות בקהילה וזכה במספר פרסים על פועלו. עם זאת, עבור ויליאם, ההתנדבות אינה קשורה לפרסים או להכרה. "נחמד לקבל הכרה על הדברים הטובים שאתה עושה, אבל הפילוסופיה שלי תמיד הייתה לעשות דברים בגלל איך שזה גורם לי להרגיש", הוא אומר. "אני רואה בזה דרך לחסן את עצמי מפני השליליות."

כשהוא נזכר בתקופתו במינטונקה, ויליאם אומר שהיא סיפקה לו בסיס טוב לעבודתו כיום. "אוכלוסיית התלמידים במינטונקה הייתה פשוט יוצאת דופן", הוא אומר. "הם היו חרוצים, מצטיינים בלימודים, והיו אדיבים זה לזה. זה היה מקום נהדר לגדול בו."

ויליאם מעודד את הסטודנטים הנוכחיים להקדיש זמן לעשייה חברתית וליהנות מהיתרונות האישיים הנובעים מעזרה לזולת. "התנדבות היא דבר טוב לנפש", הוא אומר. "היא מאפשרת לך להפקיד 'כסף' בחשבון הבנק של הרגשות הטובים שלך. כשתעבור ימים קשים, יהיה לך יתרה בחשבון הזה שתוכל לגרום לך להרגיש טוב יותר. אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילך. אתה צריך לעשות את זה בעצמך."