זוכי פרסים

למרות שהם לא ידעו את זה בזמנו, נבחרת ההתעמלות של מינטונקה 1970-71 תיזכר לנצח כקבוצה ששברה מחסומים. לא רק שהנבחרת הייתה קבוצת האתלטיקה התחרותית הראשונה של הבנות במינטונקה, הם גם הוקמו שנה לפני חקיקת Title IX, שאסר אפליה מגדרית באתלטיקה ובפעילויות בתיכון. במובנים רבים, צוות זה מהווה השראה לספורטאיות בכל מקום, אפילו היום.

לפני 1970, הזדמנויות אתלטיות לנערות היו מוגבלות ביותר. תוכנית בשם התאחדות האתלטיקה לבנות (GAA) אפשרה לבנות לשחק בסביבה לא תחרותית נגד קבוצות אחרות בתוך המחוז שלהן. האפשרות הנוספת היחידה, כמו גם הדרך היחידה להרוויח מכתב בספורט, הייתה להיות מעודדת במשחקי כדורגל וכדורסל לבנים.

כל זה החל להשתנות עם הגעתו של הכיתה של 1973 ב MHS. בשני חטיבות הביניים של מינטונקה בסוף שנות ה-60, המורים לחינוך גופני הקימו צוותי התעמלות (סוגי GAA). כשהבנות האלה הגיעו לתיכון, הן החליטו שמגיע להן יותר מזה. הם רצו להתחרות על אמת, והם רצו שחבריהם לכיתה יעודדו אותם כמו שהם עשו לאתלטיקה של בנים במשך כל כך הרבה שנים.

"לא חשבנו בכלל על לעשות היסטוריה", מסבירה קריסטן מקדוגל, בת 73.73. "היינו רק קבוצה של נשים צעירות שהתחילו להגן על עצמנו. רצינו את מה שהיה לבנים."

קריסטן נתנה מצגת להנהלת בית הספר מטעם הצוות שהציע את הרעיון לנבחרת התעמלות תחרותית לבנות ברמה של תיכון. אליה הצטרפו כמה מתעמלים נוספים, ביניהם קים (גריזוולד) הולמברג וג'ודי (שלי) שאק, שהתאספו כדי להיפגש עם בית הספר ולשכור מאמן לעונה הראשונה שלהם.

בינתיים, אלי קרונק, המאמן לשעבר של קבוצת GAA ב- MME, עבר למרסר איילנד, וושינגטון עם עבודת הוראה נוספת. בזמן שהותה שם, היא עבדה עם בית הספר כדי להקים תוכנית התעמלות לבנות באי מרסר שתאפשר לקבוצה להתחרות נגד אחרים בכנס. כשחזרה לתיכון מינטונקה בשנת 1970, היא הייתה נחושה לספק הזדמנות דומה לצוות ה- MME הישן שלה עכשיו כשהם היו בתיכון.

המתעמלים, עכשיו עם אלי כמאמנת החדשה שלהם, שיתפו פעולה עם המנהל הספורטיבי וולט ווסט, שתמך במאמציהם לארגן קבוצה ב- MHS. מאוחר יותר, בעזרתה של המורה לחינוך גופני MHS בטסי פארנס, הם הצליחו להשיג מדים, זמן כושר, אוטובוסים ופקידים לתחרויות, כך שהבנות יוכלו לחוות חוויה איכותית. זה היה באמצעות מאמץ קבוצתי זה כי קבוצת האתלטיקה לנשים התחרותית הראשונה של Minnetonka נולד.

"אני לא חושב שמישהו מאיתנו הבין בזמנו שזה היה עניין די גדול!" מסבירה ג'ודי, אחת המתעמלות. "רק רצינו להיות חלק ממשהו, ובתחילת שנות ה-70 לא הוצעו כל כך הרבה לבנות, במיוחד לא אתלטיות".

בתחילה, קבלת אישור בית הספר הייתה קשה. כפי שקריסטן מנסחת זאת, קבוצות הבנים היו לעתים קרובות מעוניינות יותר לראות את המתעמלות מתאמנות בבגדי גוף מאשר לוותר על חלק משטח הכושר שלהן. לאט לאט עם זאת, הפופולריות והתמיכה באתלטיקה של בנות גדלו. באותה שנה, בתי ספר תיכוניים אחרים באזור, כולל עדן פריירי, אדינה וארמסטרונג, הקימו קבוצות התעמלות משלהם. זה איפשר לבנות להתחרות נגד קבוצות מחוץ לתיכון שלהם, באמת הגדרת הניסיון שלהם מלבד קבוצות GAA קודמות. התוכנית המריאה, והחלה להתפתח יותר ויותר לחוויה האתלטית שהייתה שמורה בדרך כלל לקבוצות בנים. אפילו דברים פשוטים, כמו ללבוש מדים רשמיים עם הלוגו של בית הספר, ולקבל פוסטרים של מזל טוב מתלמידים אחרים בימי מפגש, נראו מהפכניים עבור הבנות באותה תקופה.

הצוות היה, ועדיין, אסיר תודה להפליא על העבודה הקשה שאלי השקיעה כדי להפוך את הספורט שלהם לא רק לאפשרי, אלא גם מהנה ובלתי נשכח. "היא הייתה הלב והנשמה של הקבוצה. היא גרמה לנו להרגיש חשובים ואהובים באותה מידה", אומרת ג'ודי. קריסטן מסכימה ומוסיפה כי המאמן אלי "דרש את אותם אימונים ותחרותיות קפדניים שמאמנים עשו עבור קבוצות הבנים, אבל עשה זאת בחום ובהשראה כאלה".

בעקבות ההובלה של נבחרת ההתעמלות, הזדמנויות אתלטיות תחרותיות אחרות לנערות החלו לצוץ במינטונקה. בשנה שלאחר מכן הוקמו בתיכון תוכניות מסלול וטניס. לאחר שהאליפות התשיעית אושרה בשנת 1972, ליגת התיכונים של מדינת מינסוטה הקימה סעיף המייצג אתלטיקה של בנות, בראשות דורותי מקנטייר מעדן פריירי, שהייתה האישה הראשונה שנשכרה על ידי הליגה. בתמיכתה, טורנירי ההתעמלות והכדורעף הראשונים ברחבי המדינה 1974.Today, ספורט בנות כל כך פופולרי שהרבה אנשים אפילו לא מבינים שזה לא תמיד היה המקרה.

"כיום, איכות האתלטיקה הנשית התפתחה לסטנדרטים גבוהים מאוד. זה לקח הרבה עבודה מאנשים רבים כדי להביא אותו לרמה זו, כמו גם עבור הציבור כדי להשיג ולכבד את הכישורים של הספורטאית הנשית", מסכם המאמן אלי. "בנות היום לא מבינות שהייתה תקופה שבה בנות לא יכלו להתחרות בספורט בתיכון. עכשיו, אם אתה רוצה להירשם לקבוצה? זה שם. חשוב שכולם יזכרו ויכבדו את דורותי מקנטייר מה-MSHSL, מנהלי בתי ספר, מאמנים, הורים, פקידים וספורטאים אחרים שכולם עבדו קשה כדי להביא את ספורט הבנות לרמה הגבוהה שהוא היום."

הסגל המלא של נבחרת ההתעמלות של בנות 1970-1971 כולל:

• גלוריה אנאנסון, 1973
• בת' (קלינגנסמית') בקר, 1973
• לינדה (דופנר) דונלי, 1972
• סוזי (לוונוורת') פרימן, 1973
• גייל (לי) גאליס, '73
• 'גייל גאליס, 73, פרין (שמידט) הייז, '73
• מרלן (מהרהר) חסון, '73
• ננסי (האוור) לארסון, 73'
• קים (גריזוולד) הולמברג, 1973
• לידיה (לאונרד) ג'ונסון, 1972
• לורי (סמית') קונרזה, 73'
• קריסטן מקדוגל, 1973
• פגי (פרנקלין) פוסט, '73
• אליזבת פרוידפיט, 1973
• ג'ודי (שלי) שאק, '73
• פג (רוד) שליצ'ה, 73'
• ננסי (הולם) סמית', 1973
• קריסטי (בלום) וייסברג, 73'
• קארן ווילט, 1973