זוכי הפרס

כריס החל לכוון לברודוויי כשהיה בן שמונה. החלום הזה התגשם פעמים רבות מאז עזב את תיכון מינטונקה. הוא יעלה שוב בברודוויי כמנהל מוזיקלי שותף של "משפחת אדמס" בכיכובו של ניית'ן ליין, בעוד כמה שבועות.

כריס החל ללמוד פסנתר בגיל שלוש. הוא למד באופן מקומי עד כיתה ז', אז נכנס לבית הספר למוזיקה מקפייל במיניאפוליס לשיעורים במהלך התיכון. פאולה כריסט, הפסנתרנית והמלווה של תיכון מינטונקה, ליוותה אותו כששיחק בהפקות תיכון. "הוא ניצל את כל מה שהיה לבתי הספר הציבוריים של מינטונקה להציע", אמרה אמו, מרי פנוויק. "המורים שלו יצאו מגדרם, עודדו ועזרו לכריס להגשים את חלומותיו", הוסיפה.

בהכשרתו במוזיקה קלאסית, כריס למד גם פסנתר ג'אז ועבד במועדון מיניאפוליס בנגינת ג'אז עד התיכון. כריס למד בקונסרבטוריון למוזיקה של מכללת סינסינטי באוהיו, וקיבל תואר ראשון בנגינת פסנתר. לאחר מכן הוא עבר לניו יורק, והגיע ב-8 בספטמבר 2001, שלושה ימים לפני הטרגדיה של 9/11.

כמנהל מוזיקלי, ביים כריס לאחרונה את הבכורה העולמית של המחזה "ענק" מאת מייקל ג'ון לקיוזה, את הפקות ברודוויי של "גריז" (שהיה מועמד לפרס טוני לשנת 2008 עבור ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר) ואת Les Liaisons Dangeureuses (שהיה מועמד לפרס טוני לשנת 2008 עבור ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזה). קרדיטים נוספים בברודוויי כוללים את "משחק הפיג'מות" (זוכה פרס טוני לשנת 2006, ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר), "שיקגו", "עיר נהדרת", "עץ התפוח" ו"איליין סטריץ' בליברטי". באוף-ברודוויי ניצח על "אמא אומץ" בכיכובה של מריל סטריפ, ועל "לראות מה אני רוצה לראות", שניהם בתיאטרון הציבורי. קרדיטים אחרים באוף-ברודוויי כוללים את "אושר בלינקולן סנטר", "רוד שואו בציבור" ו"הנה טמונה ג'ני", בכיכובה של ביבי נויווירת'. כמנהל מוזיקלי של פאטי לופון, הוא הופיע בקרנגי הול, פסטיבל רוויניה ומקומות רבים נוספים ברחבי הארץ. ניתן לראות את עבודתו גם בסרט התיעודי Theater of War.

הקרדיטים לקונצרטים כוללים את סדרת "עכשיו ואז" של מייקל פיינשטיין באולם זנקל, החגיגה של רוב פישר ושלדון הרניק לאירה גרשווין ב"מילים ותמלילנים", סונדהיים מקיר לקיר בסימפוני ספייס, והופעות עם איליין סטריץ', ג'ניפר הולידיי, דבי הארי, אנני גולדן, מייקל סרבריס ורבים אחרים. הוא הוציא ארבעה אלבומים בשנת 2006.