זוכי פרסים

כריס התחיל לכוון לברודווי כשהיה בן שמונה. החלום הזה התגשם פעמים רבות מאז שעזב את תיכון מינטונקה. הוא פותח שוב בברודווי כמנהל מוזיקלי שותף של "משפחת אדאמס" בכיכובו של ניית'ן ליין, בעוד כמה שבועות.

כריס החל ללמוד פסנתר בגיל שלוש. הוא למד באופן מקומי עד כיתה ז', כאשר נכנס לבית הספר למוזיקה מקפייל במיניאפוליס לשיעורים ברחבי התיכון. פאולה קריסט, הפסנתרנית והמלווה של תיכון מינטונקה, חנכה אותו כששיחק בהפקות בתיכון. "הוא ניצל את כל מה שהיה לבתי הספר הציבוריים של מינטונקה להציע", אמרה אמו, מרי פנוויק. "המורים שלו יצאו מגדרם, מעודדים ועוזרים לכריס להגשים את חלומותיו", הוסיפה.

כריס, שהוכשר במוזיקה קלאסית, למד גם פסנתר ג'אז ועבד במועדון מיניאפוליס וניגן ג'אז בתיכון. כריס למד בקונסרבטוריון למוזיקה של מכללת סינסינטי באוהיו, וקיבל תואר ראשון במופעי פסנתר. לאחר מכן עבר לניו יורק והגיע ב-8 בספטמבר 2001, שלושה ימים לפני הטרגדיה ב-11 בספטמבר.

כמנהל מוזיקלי, כריס ביים לאחרונה את הבכורה העולמית של "הענק" של מייקל ג'ון לה-צ'יוסה, את הפקות ברודווי של "גריז" (שהיה מועמד לפרס טוני לשנת 2008 על התחייה הטובה ביותר של מחזמר) ואת "Les Liaisons Dangeureuses" (שהיה מועמד לפרס טוני לשנת 2008 על התחייה הטובה ביותר של המחזה). קרדיטים נוספים בברודווי כוללים את משחק הפיג'מה (זוכה פרס טוני לשנת 2006, התחייה הטובה ביותר של מחזמר), שיקגו, עיר נהדרת, עץ התפוחים ואיליין סטריץ' בליברטי. באוף-ברודווי, הוא ניצח על "אמא אמיצה", בכיכובה של מריל סטריפ, ו"לראות מה שאני רוצה לראות", שניהם בתיאטרון הציבורי. קרדיטים אחרים מחוץ לברודווי כוללים אושר במרכז לינקולן, ROAD SHOW ב-Public, ו-Here Lies Jenny, בכיכובה של ביבי נויבירט. כמנהל המוזיקלי של פטי לופון, הוא הופיע בקרנגי הול, בפסטיבל רביניה ובמקומות רבים נוספים ברחבי הארץ. את עבודתו ניתן לראות גם בסרט התיעודי, תיאטרון המלחמה.

הקרדיטים לקונצרטים כוללים את הסדרה "עכשיו ואז" של מייקל פיינשטיין באולם זנקל, את החגיגה של רוב פישר ושלדון הרניק על איירה גרשווין ב"מילים ומילים", "מקיר לקיר סונדהיים" ב"סימפוניה ספייס", והופעות עם איליין סטריץ', ג'ניפר הולידיי, דבי הארי, אנני גולדן, מייקל סרוויס ורבים אחרים. הוא הוציא ארבעה אלבומים בשנת 2006.