זוכי הפרס

ניתן לסכם את המשימה של מרי סטורי בחיים בצורה די תמציתית: היא רוצה לגרום לילדים לאכול מזון מזין ולחיות חיים בריאים. והיא די הצליחה בביצוע המשימה הזו.

סטורי הוא פרופסור ותיק לאפידמיולוגיה ובריאות קהילתית באוניברסיטת מינסוטה ודיקן עמית בכיר לענייני אקדמיה וסטודנטים בבית הספר לבריאות הציבור של U. המחקר שלה מתמקד בהתנהגויות האכילה של ילדים ובני נוער ומניעת השמנת יתר. זה כרוך לעתים קרובות בעבודה עם בתי ספר וקהילות על תוכניות תזונה. בנוסף לעבודתה עם האוניברסיטה, היא מובילה תוכנית מחקר בנושא תזונה בריאה בנושא השמנת ילדים בקרן רוברט ווד ג'ונסון.

למרות היותה כוכבת באקדמיה, סטורי אומרת שהיא "לא הייתה תלמידה טובה במיוחד" בתיכון Minnetonka. "התעניינתי מאוד במה שקורה באותה תקופה, אבל לאו דווקא מנקודת מבט בית ספרית. קראתי הרבה בעצמי".

אבל היא זוכרת לפחות שני מורים שבאמת נתנו לה השראה, טים ברג באנגלית וג'ון אליוט במדעי החברה.

"למר ברג פשוט הייתה תשוקה אמיתית ללמד ספרות", היא אומרת. "ומר אליוט באמת לימד חשיבה ביקורתית, שהייתה מיומנות כל כך חשובה. הציפיות היו גבוהות מהתלמידים מבחינה אקדמית ולמורים באמת היה אכפת".

לאחר שעברה את דרכה בקולג' והשיגה תואר דוקטור בתזונה, סטורי שמה לה על כוונתה לעזור לילדים, במיוחד לאלה עם הכנסה נמוכה יותר. לצורך עבודת הגמר שלה, היא עבדה עם מתבגרים בשמורת אינדיאנית בצ'רוקי בצפון קרוליינה, ומאז היא עוזרת לצעירים לבצע שיפורים בבריאות ובתזונה.

"תמיד התעניינתי בעבודה יותר מבוססת קהילה - איך קהילה יכולה לעשות שינויים כדי שאנשיה יוכלו לאכול בריא יותר", היא אומרת ומוסיפה שהיא מקבלת הרבה עזרה מהקולגות שלה.

"אני עובדת עם אנשים שבאמת אכפת להם להפוך את העולם למקום טוב יותר", היא אומרת. "הם באמת אנשים חכמים, מסורים ומחויבים שהופכים את זה לכיף".

התחושה היא הדדית. אחת מהקולגות האלה, מרי סמית', אומרת, "יהיה קשה למצוא מישהו עם יותר מומחיות, מסירות ומחויבות מאשר ד"ר סטורי. ותלמידיה תמיד היללו את מעלותיה. למעשה, כמה אנשי צוות אינדיאנים בפרויקטים היא ואני יישמנו על הזמנות בדרום דקוטה התעניינו בקריירות בריאות קהילתיות בגלל עבודתם איתה."

במהלך העבודה הזו בקהילות מעוטות הכנסה ובסתייגויות, סטורי מגלה לפעמים כמה תגליות מזעזעות.

"עבדנו עם ילדים שאפילו לא ידעו להגיד לך מה זה תפוח אדמה או צנון", מספרת סטורי.

"ילדים שלא ידעו מה זה סלסה או שמעולם לא ראו תפוח על עץ או שלא ידעו את שמו של מלפפון. אף פעם לא באמת מתרגלים לזה".

התוכניות Story עוזר לפתח מעניקות לילדים יותר גישה לפירות וירקות ועוזרות להם ללמוד ליהנות מהם. אז העצב מלראות את מצבו של ילד מתמתן לעתים קרובות על ידי צפייה בו לומד להעריך משהו שלא טעם קודם לכן, כמו ברוקולי טרי או אוכמניות מתוקות. "אתה יכול פשוט לראות את השמחה על הפנים שלהם", היא אומרת. "וזה באמת משמח."

סמית' נזכרת במקרים רבים של לילות משפחתיים בשמורות אינדיאנים שבהם היא וסטורי עודדו הורים וסבים לשקול אכילה בריאה יותר עבור הדור הצעיר.

"שמענו לעתים קרובות מאוחר יותר שההתלהבות והדאגה האמיתית של מרי הניעו אותם ישירות להתחיל לבחור מזון ומשקאות בריאים יותר עבור משפחותיהם", אומר סמית'.

כשגדלה באקסלסיור כאחת משמונה ילדים, לסטורי מעולם לא היה חסר אוכל, אבל היא הבינה את הקושי של אלה שכן. והיא הפכה את זה למשימת חייה לחנך אנשים ולעזור להם לשפר את הרגלי התזונה שלהם כדי שיוכלו ליהנות מהחיים שלהם אפילו יותר - מה שהם תמיד עושים, אחרי שהם יגלו מה היה חסר להם.