זוכי הפרס

"מצא משהו שאתה אוהב לעשות ולעולם לא תעבוד יום אחד בחייך", אומר רנדי, בפרפראזה על קונפוציוס. "הוראה לא הייתה עבודה בשבילי, זה היה כיף".

עוד בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, חבר היכל התהילה של הפקולטה, רנדי נלסון, ראה צורך בתוכנית תיכונית חלופית לתלמידים שצרכיהם לא סופקו בכיתה המסורתית. הוא חבר לדאג ברג ולמורים אחרים כדי לפתח ולהשיק את המיני-בית ספר, שסיפק חופש יצירתי לערב את התלמידים. רנדי ודאג קיבלו השראה מהניסיון שלהם עם Outward Bound, והובילו טיולי סטודנטים רבים ל-Boundary Waters ומעבר להם, תוך שהם מחדירים תחושה של עבודת צוות לתלמידיהם, יחד עם פיתוח אופי ולמידה חווייתית.

"אני עדיין נתקל בתלמידים לשעבר בקהילה. רבים הקימו עסקים משלהם, הם מצליחים ואוהבים את מה שהם עושים", מסביר רנדי כשהוא מדבר על רגעי השיא של תקופתו במינטונקה. "זה הפרס הגדול ביותר".

רנדי ידע מגיל צעיר שהוא רוצה ללמד – אפילו בתיכון. הוא אהב לימודי חברה והחליט ללמוד במכללת סנט אולף בעיקר בגלל תוכנית החינוך שלהם. רנדי לימד בתחילה היסטוריה והיסטוריה עולמית לפני פתיחת המיני-בית ספר. בהמשך חזר לבית הספר וקיבל רישיון להשכלה מקצועית כדי שיוכל לעבוד כרכז התנסות תעסוקתית.

מחוץ לכיתה, רנדי אימן פוטבול והוקי בשנת 1969 ולאחר מכן כדורגל בנים במשך 31 עונות - בין השנים 1973-2003! במהלך תקופה זו הוא גם עבד עם בנות שרצו לשחק כדורגל (לפני התואר התשיעי) על ידי פתיחת תוכנית כדורגל בסוף השבוע עבורן. בסופו של דבר, השתתפו בו יותר מ-100 בנות בכל סוף שבוע.

לכל מי ששוקל קריירה בחינוך, אומר רנדי, "ודא שיש לך תשוקה לזה. אחרת תיתקע בחוקים, תקנות וניירת. כמו כן, הסתכלו היטב על מחוזות בתי הספר השונים והתייחסו רק לאלה שתואמים את הפילוסופיה החינוכית שלכם".

לכל התלמידים, רנדי מייעץ, "שמרו על האפשרויות שלכם פתוחות. יש המון נתיבים בחיים. אל תנעלו את עצמכם".

כשהודיעו לו שהוא קיבל את פרס היכל התהילה של הפקולטה, רנדי היה צנוע מאוד. "זה מזהה משהו שאני נלהב לגביו וזה הדובדבן שבקצפת של קריירה ארוכה ומתגמלת".

רנדי ממשיך לשמור על קשר עם תלמידים באמצעות הוראה חלופית בתיכון מינטונקה ובמעבר פלוס. הוא גם אימן את קבוצת הכדורגל המותאמת של הלייקרס לתלמידים לקויים קוגניטיבית במינטונקה ובווייזטה מאז "פרישתו".