זוכי הפרס

נדרשת עבודה קשה ומשמעת כדי להצטיין בספורט. תלמידים ספורטאים חייבים להתחייב לאימון גופני, אימונים קבוצתיים וגם לעבוד קשה בבית הספר. תארו לעצמכם מה נדרש כדי להצטיין בספורט ואז דמיינו מה נדרש כדי להצטיין בשלושה ענפי ספורט.

חבר היכל התהילה של הסקיפר, ריאן קלוקסיין, עשה בדיוק את זה.

בבייסבול הוא עלה בהרכב הפותח בשנתו השנייה. הוא קבע שיאים רבים במינטונקה ועדיין מחזיק בשיאי הלהיטים לעונה אחת (42) וממוצע החבטות לעונה אחת (0.551) ולקריירת התיכון שלו (0.551) – כמעט 20 שנה אחרי! ריאן נבחר לחמישיית הקונפרנס בשנותיו הצעירות והבוגרות, נבחר לחמישיית האול-מטרו של 1998 ונבחר לשחקן השנה של מטרו ב-1998.

לאחר התיכון, ריאן למד באוניברסיטת קנזס, שם המשיך לשחק בייסבול והתמחה בניהול ספורט. "התקופה שלי במינטונקה הכינה אותי היטב לקולג'", הסביר ריאן, "גם מבחינה אקדמית וגם על המגרש". בזמן ששיחק בקנזס ג'ייהוקס, ריאן היה בהרכב הפותח ובשנתו הראשונה הוביל את הקבוצה עם ממוצע חבטות של 0.321 ונבחר לחמישייה השנייה של הביג 12 בפעם השנייה. הוא קיבל את פרס רוקי השנה של בוב אליסון בשנתו הראשונה והיה ה-MVP של הג'ייהוקס בשנתו השנייה והשנייה.

הישגיו הספורטיביים של ראיין התרחבו גם לפוטבול ולכדורסל.

כשחקן פוטבול במינטונקה, ריאן היה בהרכב הפותח של הקבוצה בשנתו השנייה ועד שהגיע לבוגרים הוא כבר היה רסיבר אול סטייט ונבחר למשחק האולסטאר של התיכון. ריאן עדיין מדורג קרוב לצמרת בהרבה שיאי פוטבול של MHS, כולל קבלת יארדים בעונה אחת (1,042), ונקודות שקלע במשחק בודד (24), עונה (86) ובמהלך קריירת התיכון שלו (132).

בכדורסל, ריאן הגיע לנבחרת כתלמיד כיתה י"ב ו"כשהיה בוגר הוא כבר היה שחקן פותח שמילא תפקיד מפתח בעזרה למינטונקה לזכות באליפות המדינה ב-1998", הסביר חברו לקבוצה ריאן קיטינג.

ריאן הוא כיום הנשיא של Green Stuff Outdoor Services, חברה מקומית לטיפול בדשא שהוקמה על ידי הוריו. היא נבחרה כחברה הטובה ביותר לטיפול בדשא על ידי עיריית פלימות' בשנת 2008. "המשפחה שלי חשובה לי מאוד", אמר ריאן. "לבלות יחד, להיות בחוץ ולנפוש עם המשפחה שלי הם מה שעושה אותי מאושר".

הכניסה להיכל התהילה של הסקיפרס "היא כבוד עבורי ועבור משפחתי", אמר ראיין. "מילים לא יכולות לבטא איך אני מרגיש. כיף לחשוב על ההישגים שהיו לי בתיכון".

עצתו של ריאן לסטודנטים הנוכחיים: "הזמן עובר מהר. נצלו את היותכם צעירים ועשו כמיטב יכולתכם לספוג זאת. רק תזכור שמה שאתה מרגיש שחשוב לך בתיכון כנראה לא יהיה מה שחשוב לך בעוד 20 שנה".