זוכי הפרס

כשסטיב פרייזר לימד מדעי החברה, הפילוסופיה שלו הייתה שהוא לא לימד את התלמידים מדעי החברה, אלא לימד את התלמידים על מדעי החברה. השיעור היה יותר מסתם "עניינים פוליטיים" – הוא עסק בחיים, והיה צורך להיות מעורבים בעולם שסביבנו. המעורבות בסוגיות עירוניות הייתה חשובה במיוחד.

תלמידיו הקשיבו לו, וכאשר העיר שורווד נזקקה לראש עיר חדש, הם שכנעו אותו להתמודד על התפקיד. וכך, בין השנים 1976 ל-1982, כיהן סטיב פרייזר כראש עיריית שורווד. "זה היה מאוד מהנה", נזכר סטיב. "התלמידים באמת עודדו אותי ליישם את מה שהטיפתי".

מעורבות בקהילה היא ערך שסטיב דגל בו לאורך כל חייו – הן בתוך הכיתה והן מחוצה לה.

בכיתה, סטיב גאה בכך שהוא זה שיזם את הטיול השנתי לוושינגטון די.סי. בתחילה, מועצת בית הספר לא אישרה את הטיול, ולכן סטיב מימן אותו מכספו האישי. "התלמידים התנהגו בצורה כל כך יפה והיו ממש כיפיים. היינו הולכים לאורך המול הלאומי, ובדרך הם היו מדקלמים את המבוא לחוקה ואת מגילת העצמאות", הוא סיפר.

בסופו של דבר אישרה מועצת בית הספר את הטיול השנתי, שמאז מתקיים בהצלחה רבה. סטיב ארגן באופן אישי וליווה את הטיולים לוושינגטון די.סי במשך 30 שנה.

מחוץ לכיתה, סטיב הוכיח את מחויבותו למעורבות על ידי כך שהפך ליו"ר מחלקת הייעוץ (סטיב שימש יועץ בעשר השנים האחרונות של הקריירה שלו במינטונקה) ולנשיא איגוד המורים. "היו לי כמה סכסוכים לא קטנים עם המפקח ויו"ר מועצת החינוך במהלך משא ומתן עם המורים," צחק סטיב, "אבל מעולם לא לקחנו את זה אישית כי התייחסנו לזה כאל תהליך של פתרון בעיות. כולנו חברים עכשיו במועדון הרוטרי ועדיין חברים טובים!"

סטיב מעורב מאוד בפעילות מועדון הרוטרי "אקסלסיור", שם כיהן בשנה שעברה כנשיא המועדון, והשנה הוא ימלא את תפקיד מנהל יחסי הציבור והתקשורת. הוא משמש גם כנשיא עמותת "לון לייק". קבוצות אלה מאפשרות לו להישאר מעורב בנושאים קהילתיים כגון התפשטות צדפות הזברה, ניקוי הכבישים וקידום הנוער.

סטיב גאה במיוחד בעבודתו בתוכנית STRIVE בבית הספר התיכון MHS, הממומנת על ידי מועדון הרוטרי "אקסלסיור". "אנו עובדים עם תלמידי כיתות י"ב שטרם מימשו את הפוטנציאל שלהם", הסביר. "אנו מלווים אותם ומסייעים להם להציב לעצמם מטרות ושאיפות גבוהות יותר. היו לנו כמה תלמידים שקיבלו ציונים C ו-D שהגיעו לרשימת המצטיינים עם ציון A ברבעון אחד לאחר שהצטרפו לתוכנית. כל התלמידים עלו לפחות בכיתה אחת, וחלקם אף יותר."

למרות שפרש מבתי הספר הציבוריים של מינטונקה ב-1998, לאחר קריירה בת 37 שנים, אמר סטיב: "מעולם לא פרשתי. אני ממשיך לעשות את מה שאני אוהב, אבל במסגרת אחרת. ניסיתי לפרוש כבר שלוש פעמים, אבל כנראה שזה לא בטבע שלי."

בהתייחסו להכללתו בהיכל התהילה של הפקולטה, אמר סטיב: "זה נפלא. איזו מחמאה נהדרת זו לקבל הכרה מאגודת הבוגרים ומסטודנטים לשעבר בשלב זה של חיי, והעובדה שאני זוכה להכרה על מה שאני אוהב לעשות בחיים הופכת את זה למיוחד עוד יותר. תודה על הכבוד הגדול הזה."