זוכי הפרס

כשסטיב פרייז'ר לימד לימודי חברה, הפילוסופיה שלו הייתה שהוא לא לימד סטודנטים לימודי חברה, הוא לימד סטודנטים לימודי חברה. השיעור היה יותר מסתם "דברים פוליטיים" – הוא היה על החיים ואתה צריך להיות מעורב בעולם סביבך. המעורבות בענייני העיר הייתה חשובה במיוחד.

תלמידיו הקשיבו וכאשר העיר שורווד נזקקה לראש עיר חדש, הם שכנעו אותו לרוץ לתפקיד. בשנים 1976-82 כיהן סטיב פרייז'ר כראש עיריית שורווד. "זה היה כיף גדול", הרהר סטיב. "התלמידים ממש עודדו אותי לתרגל את מה שהטפתי לו".

להיות מעורב בקהילה הוא נושא שסטיב נשא איתו לאורך כל חייו – בכיתה ומחוצה לה.

בכיתה, סטיב גאה בכך שהתחיל את הטיול השנתי בוושינגטון די.סי. בתחילה מועצת בית הספר לא אישרה את הנסיעה, אז סטיב התחיל את זה באמצעות הכסף שלו. "התלמידים התנהגו כל כך יפה וכיפיים. היינו הולכים בקניון הלאומי והם היו מדקלמים את המבוא לחוקה ואת מגילת העצמאות לאורך הדרך", אמר.

בסופו של דבר מועצת בית הספר אכן אישרה את הטיול השנתי, שנמשך חזק מאז. סטיב ארגן וליווה באופן אישי 30 שנה של טיולים לוושינגטון הבירה.

מחוץ לכיתה, סטיב הפגין את מחויבותו להיות מעורב בכך שהפך ליו"ר מחלקת הייעוץ (סטיב היה יועץ בעשר השנים האחרונות של הקריירה שלו במינטונקה) ונשיא איגוד המורים. "היו לי כמה סכסוכים גדולים עם המפקח ויו"ר מועצת המנהלים במהלך המשא ומתן עם המורים", גיחך סטיב, "אבל מעולם לא לקחנו את זה אישית כי התייחסנו לזה כפתרון בעיות. כולנו יחד עכשיו במועדון רוטרי ועדיין חברים טובים!"

סטיב מעורב מאוד במועדון רוטרי אקסלסיור וכיהן כנשיא המועדון בשנה שעברה והוא לוקח על עצמו את תפקיד מנהל יחסי הציבור והתקשורת השנה. הוא גם נשיא אגודת האגם הבודד. קבוצות אלה שומרות אותו מעורב בנושאים קהילתיים כמו התפשטות צדפות זברה, ניקוי כבישים ופיתוח נוער.

סטיב גאה במיוחד בעבודתו עם תוכנית STRIVE ב- MHS, הממומנת על ידי מועדון רוטרי Excelsior. "אנחנו עובדים עם בוגרי תיכון שעדיין לא מיצו את הפוטנציאל שלהם", הוא מסביר. "אנחנו חונכים אותם ועוזרים להם להציב את המטרות והשאיפות שלהם גבוה יותר. היו לנו כמה תלמידים עם Cs ו- Ds לעשות את התפקיד A כבוד ברבעון אחד לאחר הצטרפות לתוכנית. כל התלמידים עולים לפחות כיתה אחת, חלקם אפילו יותר".

הוא פרש מבתי הספר הציבוריים במינטונקה ב-1998, אחרי קריירה של 37 שנים, אבל סטיב אמר: "מעולם לא התפטרתי. אני ממשיך לעשות את מה שאני אוהב, אבל במקום אחר. ניסיתי לפרוש כבר שלוש פעמים, אבל כנראה שזה לא באופי שלי".

כשסטיב התייחס לכניסה להיכל התהילה של הפקולטה, הוא אמר: "זה פנטסטי. איזו מחמאה גדולה זו להיות מוכר על ידי ארגון הבוגרים וסטודנטים לשעבר בשלב זה של חיי, ולקבל הכרה על מה שאני אוהב לעשות בחיים הופך את זה למיוחד עוד יותר. תודה על הכבוד הגדול הזה".