"החבר הגדול" דיק מקפרלנד עושה את ההבדל בבית הספר היסודי דיפ-הייבן

"החבר הגדול" דיק מקפרלנד עושה את ההבדל בבית הספר היסודי דיפ-הייבן

לפני שנים רבות, דיק מקפרלנד שלח מכתב למנהל בית הספר היסודי דיפ-הייבן, בריאן מקגינלי, ובו שאל על אפשרויות להתנדבות בבית הספר. "רציתי להתנדב בבית ספר ממש קרוב לבית שלי", סיפר מקפרלנד, בן ה-93. המנהל מקגינלי חזר אליו למחרת, וכך החלה שותפות נפלאה. 

מקפרלנד הוא חובב קריאה נלהב, ולכן התנדבותו התבטאה ביצירת קשר עם תלמידי כיתות א' ו-ב' כדי להקשיב להם קוראים בקול רם. כיום, ניתן למצוא אותו ברוב ימי שלישי בבוקר בכיתה ב' של רחל נורטון. 

"ההשפעה של דיק באמצעות פעילותו ההתנדבותית היא כפולה", אמר נורטון. "הוא עוזר לתלמידים לפתח יחס חיובי לקריאה, מסייע להם לרכוש ביטחון בהבנת הנקרא ומטפח את ההנאה מהקריאה. אך ההשפעה החשובה ביותר היא הקשרים החיוביים שהוא בונה עם התלמידים. הוא מקדיש זמן להכיר אותם באופן אישי וגורם לכל ילד שהוא עובד איתו להרגיש מיוחד ואהוב. הוא 'סבא חביב' אהוב על כל התלמידים, וכולם רוצים תור לעבוד עם מר מקפרלנד. הוא אדם מדהים."

מחויבותו של מקפרלנד לבית הספר דיפ-הייבן יצרה אפקט דומינו בקרב אחרים בקהילת בית הספר. "לדיק יש אישיות כריזמטית, והוא הוכיח לנו במהרה את ההשפעה החיובית שסבים וסבתות יכולים להביא לבית הספר", אמר המנהל מקג'ינלי. "הרחבנו את הרעיון שלו והזמנו סבים וסבתות נוספים, כמו גם 'חברים סבים' אחרים, להצטרף למשימה של תמיכה בקוראים הצעירים ביותר שלנו. בזכות דיק, יש לנו כיום יותר מ-20 'חברים סבים' המתנדבים בדיפ-הייבן". 

נורטון אומרת שביקוריו של מקפרלנד בבית הספר הם מהרגעים הטובים ביותר בשבוע עבור הכיתה שלה. "כשהוא נכנס לכיתה שלנו בימי שלישי, הוא אומר בקול מלא שמחה, 'בוקר טוב, תלמידים!'", אמרה נורטון. "הוא תמיד אומר להם כמה הוא שמח להיות איתם וכמה הוא התגעגע אליהם. השמחה והגישה החיובית שלו פשוט ממלאות את הכיתה וגורמות לכולנו להרגיש כל כך שמחים שהוא איתנו."

"דיק לקח יוזמה, התגייס לפעולה והשפיע", אמר המנהל מקגינלי. "הוא הוכיח שאנשים בכל גיל יכולים לחולל שינוי משמעותי בבתי הספר שלנו, אם רק ייקחו יוזמה ויתגייסו לפעולה".

מבחינת מקפרלנד, התלמידים הם הסיבה העיקרית שבגללה הוא מתנדב. "לעבוד עם הילדים – אני פשוט אוהב אותם", הסביר מקפרלנד. "הם פשוט נהדרים. כיף להיות כאן בכל יום שלישי בבוקר. האנשים כאן פשוט מקסימים, ואני אוהב לעשות את זה. אני אעשה את זה כל עוד אוכל." 

תודה על המסירות והאכפתיות שלך, מר מקפרלנד!

צפו בסיפור הווידאו הזה, שבו מספר דיק מקפרלנד את סיפורו.